אחריות חברתית קבוצת פישמן – סיכום העשייה החברתית תשע"ב

נכתב על ידי admin באוקטובר 12, 2012
אין תגובות

סרטון המסכם את העשייה החברתית של קבוצת פישמן לשנת תשע"ב:

http://www.youtube.com/watch?v=fzvlH_mCTnQ

אנו, חברי תכנית ליב"ה 2, גאים להיות חלק מעשייה זו.

ארגונים חברתיים ומדיה חברתית

נכתב על ידי admin באוקטובר 8, 2012
אין תגובות

שירלי קנטור שני – יועצת אחריות תאגידית עצמאית לחברות גדולות. מרצה אורחת בקורסים להכשרת מנהלי אחריות תאגידית ובמסגרות אקדמיות שונות. כותבת אתר בנושא אחריות תאגידית ושיווק חברתי www.shirlaykantor.co.il ומנהלת את דף שיווק חברתי בפייסבוק.

ילדים צילמו עצמם מתעללים באשה המלווה אותם בהסעת בית הספר והעלו זאת לרשת. לאחר ההד הראשוני אנשים הזדעזעו. אדם אחד מקנדה החליט לגייס דרך הרשת החברתית חמשת אלפים דולר ולהעניק אותם לאותה אישה כדי שתצא לחופשה. נאספו למעל לשבע מאות אלף דולר.

מה אנו לומדים מכך? אדם פרטי יכול להעלות סיפור פרטי והוא יגיע לתפוצה ארצית בעזרת ההדים שייצור והתעניינות של התקשורת.

המדיה החברתית בישראל

הישראלים מבלים הכי הרבה זמן ברשתות החברתיות (ממוצע של 10.7 שעות בחודש). רוב משתמשי הרשתות החברתיות בישראל מגיבים על מותגים כדי לעזור ולא כדי להתלונן:

45% מגיבים כדי לעזור

28% מגיבים כדי לשתף

14% מגיבים כדי לשבח

13% מגיבים כדי להתלונן

כדי להפיק תועלת מרבית מרשת החברתית יש ללמוד את חוקי המשחק בה, לדוגמא: באילו שעות הכי נכון להעלות תכנים על מנת להיחשף לכמה שיותר אנשים, כיצד לגרום להרבה תגובות ולייקים.

מה אפשר לעשות במדיה החברתית?

  • לחשוף עצמנו ולקרב אלינו אנשים שלא מכירים אותנו: לקוחות, מתנדבים, עובדים, תורמים, עיתונאים.
  • לחזק את הקשר עם הקהילה שמכירה אותנו, לעדכן, להזמין לאירועים.
  • לקדם מודעות לאג'נדה.
  • ליצור שיתופי פעולה או שיתופי חשיבה.
  • ליצור קשר אישי עם דמויות מפתח.
  • להפנות אנשים לאתר שלנו.
  • למכור מוצרים או שירותים.
  • לאתר רעיונות, השראה והזדמנויות.

הפלטפורמות העיקריות הן:

  • אתר ארגוני
  • בלוג
  • פייסבוק
  • יוטיוב
  • טוויטר

מפגש 4 – תקשורת

נכתב על ידי admin באוקטובר 8, 2012
אין תגובות

את המפגש הרביעי הקדשנו לנושא התקשורת. כיצד אנו יכולים להיעזר ולהשתמש בתקשורת על מנת לקדם את מטרותינו.

כאשר אנו מדברים על תקשורת אנו מתכוונים בעצם לשני אפיקים: אמצעי התקשורת המסורתיים (דוגמת טלוויזיה, רדיו, עיתונות כתובה) ואמצעי התקשורת החברתית (דוגמת פייסבוק, טוויטר).

את היום פתחנו במפגש עם אוריאל לדרברג, מנכ"ל ארגון "פעמונים" http://www.paamonim.org/ ואשר משמש מזה כחודשיים כמנכ"ל "מנהיגות אזרחית" http://www.migzar3.org.il/.

ארגון "מנהיגות אזרחית" הוקם בשנת 1986 כארגון גג לארגונים חברתיים  בסיוע הג'וינט. כארגון גג, מנהיגות אזרחית פועל כגוף המייצג את הארגונים החברתיים בישראל וכגורם מדרבן המוביל להתמקצעות ולגיבוש אתיקה. הארגון פועל מול הממשל ומסייע לארגוני המגזר השלישי לפעול באופן מיטבי לקידום הנתינה, ההתנדבות והעזרה בתחומי הפרט, הקהילה והחברה בישראל.

בחזונו שואף הארגון לכינונו של מגזר שלישי משפיע, לשינוי חברתי ולקידום חברה אזרחית פעילה בישראל. כארגון שם לו מנהיגות אזרחית למטרה להיות 'עמוד האש אש לפני המחנה', לשמש אוזן ופה לארגוני המגזר השלישי, לפתח ולהטמיע סטנדרטים לניהול נאות ולשמש כמרכז ידע ומידע. (מתוך אתר הארגון)

העובדה שצריך להציג את הארגון בפורום של ארגונים חברתיים מראה על הנראות והחשיפה שלו בפני עמותות.

אריאל מספר שכאשר נכח בדיון בכנסת נחשף לכוחו של ארגון (לשכת עו"ד) כשצריך להפעיל אותו, למרות שביום יום החברים בו נלחמים זה בזה. הדבר הרשים אותו מאוד לעומת מה שקורה בארגונים החברתיים. בעקבות הדבר הזה חשוב לו לאחד כוחות וליצור לובי חזק וזאת במסגרת "מנהיגות אזרחית".

אריאל מציין שיש לו בקורת על הארגון, אולם הוא הופך אותה למוקדי העבודה והשינוי.

כדי להמשיך לעשות שינויים אריאל קורא לכל הארגונים להתאחד, להתפקד ולהצטרף לעשייה תחת ארגון הגג, למרות התחרות הפנימית.

שימור עובדים בארגונים חברתיים ועסקיים

נכתב על ידי admin ביולי 10, 2012
אין תגובות

רננה מדינה – סמנכ"ל משאבי אנוש, א.פ. עיצובים.

את דרכה המקצועית החלה בחברת מנפאואר ישראל כרכזת כוח אדם ולאחר מכן בתפקידי ניהול. החל משנת 1991 שמשה מנהלת משאבי אנוש של חברת ביתילי. מזה 12 שנה מכהנת רננה כסמנכ"ל משאבי אנוש בא.פ. עיצובים, ובשנתיים האחרונות גם אחראית על ניהול מנהלי הסניפים וניהול המכירות.

רננה נתנה לנו עצות וטיפים מהניסיון האישי שלה כמנהלת משאבי אנוש ובהתייחסה לנושאים שהעלו המשתתפים בפתיחת היום.

  • כאשר קולטים עובד חדש המסמכים שחובה שיהיו הם טופס 101 והסכם תנאי עבודה, חוזה איננו חובה!
  • חלה חובה על המעסיק למסור בפועל תלוש משכורת עד התשיעי לחודש! מערכת החוק מעוניינת לראות סדר ושיטתיות בעניין, לכן במידה וקורה מקרה חד פעמי שהתלוש לא נמסר בזמנו מתייחסים לכך כאירוע חד פעמי.

על מנת לשמור על חיסיון העובד מסירת התלוש מתבצעת ידנית ולא במייל, אף פעם אנחנו לא יכולים לדעת האם אין סיפור משפחתי או אחר בו העובד לא מעוניין שייחשף הסכום אותו הרוויח.

  • חובה לתלות תקנון למניעת הטרדה מינית בכל גוף המעסיק מעל עשרים וחמישה עובדים, גם אם הם לא עובדים באותו מקום (לדוגמא עמותה שלה מספר סניפים). רננה ממליצה להחתים כל עובד על התקנון, ובכלל על כל מסמך אפשרי.
  • חל איסור להעסיק עובד ביום החופש השבועי שלו, לכן אסור להעסיק עובד יהודי ביום השבת. שר העבודה רשאי להתיר העבדת עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן, אם הוא משוכנע שהפסקת העבודה למנוחה השבועית, לכולה או לחלק ממנה, עלולה לפגוע בהגנת המדינה או בבטחון הגוף או הרכוש, או לפגוע פגיעה רבה בכלכלה, בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים שבהם, לדעת שר העבודה, חיוניים לציבור או לחלק ממנו. http://www.moital.gov.il/NR/exeres/DB32620A-EAD8-4B73-BC90-A5AEE373AEEF.htm

יחסי עובד – מעביד

  • שימוע – כאשר מזמינים עובד לשימוע חשוב מאוד לעשות זאת נכון (יש חובה להזמנה). לכתוב ולתאר את השימוע בצורה אנושית ולא פוגענית, לשמור על יחסי אנוש (תמיד יש אפשרות להיפגש בהמשך הדרך).
  • לשני הצדדים יש זכות להקליט את השימוע. לעובד יש זכות להגיע לשימוע עם עו"ד, שוב, חשוב לשמור על כבוד העובד.
  • החובה היא להמתין 24 שעות בין ההזמנה לשימוע עצמו, רננה ממליצה להמתין 48 שעות.
  • כאשר נערך שימוע, על עורכו לבוא עם רצון ראש פתוח לשמיעת דברי העובד ואפשרות לשנות את דעתו ולא לפטר לבסוף את העובד.

ככלל רננה ממליצה לגייס עובדים שמראים ומזדהים עם מטרות הארגון.

חשוב לזכור שמעבר לסכום השכר עצמו, יש השפעה רבה ליחס האישי הניתן לעובדים, תשומת לב משנה המון.

אפשרויות קידום- כאשר יש עובד המצפה לכך, לא להשאיר אותו "תלוי באוויר". גם אם מבחינתנו הוא לא מתאים לתפקיד יש לקיים עימו שיחה ברורה, גם במחיר של חוסר נעימות.

ולסיום: לפעמים יש קשיים, לא לפחד ולהיבהל מהם!!